יום חמישי, 20 בינואר 2022

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

 המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד בתיה קוליץ, הנאשם כתב והקליט למתלוננת מאות הודעות והצעות שתוכנן בעלות אופי מיני מובהק, שלח לה איורים ומדבקות וירטואליות בעלי אופי מיני, הציע לה לבצע בה עיסויים וביקש לנסוע איתה ללא נוכחות אחרים. בנוסף, במספר הזדמנויות שונות, הנאשם נהג לגעת במתלוננת באופנים שונים. את המעשים הוא ביצע ללא הסכמת המתלוננת ובניגוד לרצונה.

 

כתב האישום מייחס לו ביצוע עבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית.  

החקירה נוהלה על ידי צוות תל אביב במחלקה לחקירות שוטרים.

 

שימו לב: חל איסור פרסום על זהות פרטי המתלוננת.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל



יום שלישי, 7 בדצמבר 2021

שלילת כשרות ו – 8,000 ₪ הוצאות

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הכריע היום (7.12.21) בעתירה שעניינה בבקשת העותרים כי בג"צ יורה לרבנות לבטל את שלילת הכשרות מאחוזת הנוקדים

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·       העליון אישר ריבית גבוהה מחוק אשראי הוגן

·       תביעות ייצוגיות וקצת על הוצאה לפועל

·       President Isaac Herzog met with the Prime Minister...

·       תביעה ייצוגית ואכיפה אזרחית

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·    שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

·    פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי

בהתאם להחלטה, הרי שבעתירה שלפנינו ביקשה העותרת – חברה העוסקת, על פי עדותה, "ביבוא צאן מחו"ל, גידול צאן ובעלי חיים בארץ, לרבות כבשים, שחיטה ושיווק בשר בארץ – לבטל את ההוראה שהעבירו המשיבים, ביום 16.3.2021, לחברת מלאכת בשר י.א.א. בע"מ, לפיה "אין לאשר שחיטות כשרות" עבור העותרת. מנגד, המשיבים ביקשו לדחות את העתירה על הסף, ולחייב את העותרת בהוצאות על הצד הגבוה – נוכח חוסר ניקיון כפיה. לדבריהם, הם מחזיקים בראיות "כבדות משקל", המעידות כי העותרת משווקת בשר טרפה כבשר כשר "תוך הכשלת הציבור ואף בניגוד לחוק איסור הונאה בכשרות" – ובנסיבות אלה, "ברי כי המשיבים לא יאפשרו לעותרת להשתמש בשירותי שחיטה כשרה". המשיבים ציינו כי הם שוקלים לעשות שימוש בראיות אלה בהליכים נוספים, לרבות בהקשר הפלילי, והציעו להציג אותן לבית המשפט במעמד צד אחד. מזווית אחרת, המשיבים ציינו כי ביום 15.3.2021 ניתנו לעותרת יומיים לצורך מימוש זכות הטיעון – אם כי, משהתברר להם כי בכוונתה לבצע בערב יום 16.3.2021 "שחיטה נוספת בבית מטבחיים, באופן שעלול כאמור להכשיל את הציבור", היא נדרשה להשיב עד צוהריי אותו יום – וההחלטה התקבלה, בסופו של דבר, בטרם הוגשה תגובתה.

במהלך הדיון בעתירה – שהתקיים ביום 9.11.2021 – הלין ב"כ העותרת על כך שההחלטה ניתנה "בטרם שימוע ללא כל תשתית ראייתית", טען שגם בחודשים שחלפו "התיק לא נחקר", והכחיש כל מעורבות של העותרת בביצוע עבירות. מנגד, ב"כ המשיבים עמדה על קיום "ראיות כבדות משקל" הקושרות את העותרת לעבירות הכשרות, ומצדיקות נקיטת פעולה מינהלית מהירה כדי למנוע את הכשלת הציבור. בד בבד, היא ציינה כי "יש חקירה שלא הסתיימה. החקירה עדיין תלויה ועומדת". על רקע סימני השאלה לגבי התמשכות החקירה, והעובדה שמאז נפתחה – בחודש מרץ 2021 – העותרת לא נחקרה, הסכים ב"כ העותרת כי בג"צ יעיין בחומר החסוי במעמד צד אחד.

לאחר העיון הגיע בג"צ למסקנה כי "בהינתן טיב החומר, אין מקום לעשות פרפראזה או לגלות אותו" – וחשוב מכך, כי "יש חומר שקושר את העותרת ברמה הנדרשת כדי להצדיק את הפעולה ולא נתערב". בנסיבות אלה, הובהר לב"כ העותרת כי אין מנוס מפסיקת הוצאות נגדה, אם כי "ייתכן שההוצאות יהיו מופחתות אם לא תעמוד על העתירה" (פרוטוקול הדיון מיום 9.11.2021, עמודים 5-6). לאחר שהתייעץ עם מרשתו, קיבלה העותרת את המלצת בג"צ למשוך את העתירה. ברם, עוד בטרם ניתן פסק הדין בעתירה, הגישו המשיבים "הודעה דחופה", בה ציינו כי "רק בעקבות הדיון" התקבל אצלם "תיעוד משטרתי לפיו תיק החקירה נגנז בחודש יולי 2021". לדבריהם, בירור שנערך העלה כי תחנת המשטרה הרלוונטית סברה שהתיק "מתאים לטיפולו של מחלק הונאה במחוז הצפון בשל היקף הראיות חומרת העבירות, אך מחמת שגגה התיק לא הועבר למחלק ההונאה ונגנז במערכת". בעקבות בירור זה, נפתח התיק מחדש, וכעת הוא עודנו מצוי בבירור. בתגובה, מתחה העותרת ביקורת חריפה על התנהלות המשיבים והמשטרה, וטענה כי גניזת התיק מעידה שגורמי החקירה סברו שאין ראיות מספיקות כלפיה. לדבריה, מדובר ב"שינוי נסיבות דרסטי ומהותי אשר משליך על כל התמונה" שהוצגה בדיון – בין היתר, משום שלא היה מקום למנוע ממנה לעיין בחומר החקירה של תיק גנוז – ומשום כך, הודיעה כי היא חוזרת בה מהסכמתה וביקשה לקיים דיון משלים בעתירה בטרם מתן פסק דין.

בג"צ קבע, כי דין העתירה להידחות בהעדר עילת התערבות בהחלטת המשיבים למנוע מן העותרת לבצע שחיטה כשרה. כפי שהובהר בתום הדיון בעתירה, החומר – שבו עיינו שופטי בג"צ במעמד צד אחד בהסכמת העותרת – "קושר את העותרת ברמה הנדרשת כדי להצדיק את הפעולה", ואין בטעות שהובילה לעיכוב החקירה הפלילית כדי לשנות תמונה זו.

אשר למישור הדיוני, ציין בג"צ, כי על אף שההחלטה מיום 16.3.2021 התקבלה, בשל האילוצים שתוארו לעיל, עובר לקבלת עמדת העותרת – הרי שכבר למחרת היום, הציגה העותרת, בכתב, את טענותיה לפני המשיבים. טענות אלה נבחנו לגופן, אך נדחו לאור הראיות שהוצגו, "והתשובה למעשה היא בגוף תגובת המדינה", כפי שציינה ב"כ המשיבים (פרוטוקול הדיון מיום 9.11.2021, עמוד 4, שורות 7-9). אכן, "דעת לנבון נקל, כי כיון שהשימוע, במהותו, נועד להשפיע על החלטה – דרך המלך היא עריכת שימוע מוקדם, בטרם ההחלטה", אך כבר נקבע כי בנסיבות שבהן צעד כזה "עלול לסכל את התפקוד התקין של הרשות המנהלית, או שיש בו כדי לפגוע באופן ממשי באינטרס חשוב אחר", די בקיום שימוע מאוחר (עע"ם 1038/08 מדינת ישראל נ' געאביץ, פסקה כו לחוות דעת המשנה לנשיאה א' רובינשטיין (11.8.2009)). שעה שהמשיבים למדו על כוונת העותרת לבצע שחיטה כבר בערבו של אותו יום, הרי שהאינטרס הציבורי אִפשר להם – שלא לומר, חייב אותם – לנקוט פעולה מהירה, גם במחיר דחיית מימוש זכות הטיעון.

אשר להתפתחויות שמאז הגשת העתירה – ובמילים אחרות, העיכוב שחל בחקירת המשטרה, גם על רקע הטעות שנחשפה בעקבות הדיון – יש לזכור כי קיימת זיקה מוגבלת בין החקירה הפלילית להחלטות המשיבים במישור המינהלי, לאור "השוני בין רף ההוכחה ודיני הראיות במשפט הפלילי לבין התשתית הראייתית הנדרשת לשם קביעת עובדות לצורך החלטה מינהלית. כידוע, רשות מינהלית איננה כפופה לדיני הראיות הרגילים ולפיכך, להבדיל מבית המשפט, רשאית רשות מינהלית לקבל כל ראיה 'אשר כל אדם סביר היה רואה אותה כבעלת ערך הוכחתי והיה סומך עליה'" (עע"ם 9993/03 חמדאן נ' ממשלת ישראל, פסקה 10 לחוות דעת הנשיאה ד' ביניש (9.2.2005)). אף שיש, כמובן, קשרי גומלין בין ההליכים, ההחלטה המנהלתי עומדת על רגליה שלה, ועל כן – ובשים לב לכך שמשטרת ישראל לא צורפה כמשיבה להליך, והעתירה לא העלתה טענות לגבי החקירה הפלילית – אין להידרש במסגרת זו למישור הפלילי.

סוף דבר – העתירה נדחית בהעדר עילת התערבות בהחלטת המשיבים. שעה שהעותרת חזרה בה מהסכמתה למשוך את העתירה, אך בהתחשב גם בהודאת הרשויות לגבי הכשל שנפל בבירור הטענות נגדה במישור הפלילי, תישא העותרת בהוצאות המשיבים בסך 8,000 ₪.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.




יום שלישי, 30 במרץ 2021

בג"צ דחה עתירה נגד חיסוני הקורונה

 .בית המשפט העליון קבע בהחלטתו "חדשות כזב אינן יכולות לשמש תשתית לביקורת מינהלית"

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

האם ד"ר דוד ביטון יכול לשמש תובע ייצוגי ? – קו עיתונות

ד"ר דוד ביטון נגד השולמנים – בחדרי חרדים

בעתירה שנדחתה בימים אלו ביקשו העותרים קשת מגוונת של סעדים הקשורים, בדרך זו או אחרת, בחיסון נגד נגיף הקורונה, מתוצרת חברת פייזר. כך, הם מבקשים להורות על ביטול או השעיית "הניסוי הרפואי [...] שהמשיבים עורכים על כלל אוכלוסיית ישראל, בניגוד לכללי קוד נירנברג, חוק זכויות החולה, נוהל משרד הבריאות [...] ותוך סיכון משמעותי לאוכלוסיית ישראל ולבריאותה"; לקבוע כי "ההסכם, שעשו המשיבים עם חברת פייזר" נגוע באי חוקיות, נוגד את תקנת הציבור – ולמצער, כי על המשיבים לבטל אותו "בשל בעיה חמורה בבטיחות המטופלים"; להציג לכל אדם המקבל את החיסון "כתב הסכמה מדעת" שבו יפורטו גם "הטיפולים האלטרנטיביים, שקיימים כיום [...] כגון טיפול בוויטמינים, בהידרוכלוקסין, אברמקטין וברמדסביר"; לבטל את "התקנות וההנחיות של משרד הבריאות, שאושרו לאחרונה במטרה להשפיע ו/או לכפות על אזרחי ותושבי ישראל להשתתף בניסוי הרפואי" – כמו גם את "תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון 31), התשפ"א-2021 [...] הנחיות משרד הבריאות להשתתף בניסוי או לעבור בדיקות פולשניות כול 48 או 72 שעות"; ולבסוף, להכריז "כי זכותו של כול אזרח לסרב לקבל את הטיפול הרפואי", מבלי שיחולו עליו הגבלות כלשהן בשל בחירה זו, "לרבות הגבלות במקומות העבודה, במוסדות חינוך והשכלה גבוהה, בצבא ובכניסה למקומות בילוי, פנאי תרבות ועסקים". 

בית המשפט העליון קבע, כי דין העתירה, במתכונתה הנוכחית רבת הזרועות, להידחות על הסף, שכן – 

"כפי שהובהר פעמים רבות בפסיקה: 'בית משפט זה לא יידרש, ככלל, לעתירה המאגדת בתוכה עניינים נפרדים אף מקום שבו מועלה נושא בעל אופי דומה', ו'הלכה פסוקה היא כי דינה של עתירה שבה נתקבצו ובאו עותרים שונים ונכרכו בה עניינים נפרדים, להידחות על הסף. כל עניין קובע פרק לעצמו, אי-אפשר ואין הצדקה לדון בַּחֲדָא מַחְתָּא [באריגה אחת; בבלי, ברכות כד, א] בכולם' [...] כאשר העתירה כוללת מספר נושאים נפרדים הרי ש'ההידרשות אל כל אחד מהם עשויה להיות שונה, וכך גם ההכרעה בהם והנמקתה. משכך, קיבוצם יחד תחת אכסניה משותפת לא יוכל לעמוד'" (בג"ץ 5682/20 קוביצקי נ' שר הפנים, פסקה 13 (9.9.2020)). 

אין בהתייחסות השלילית לחיסון המופץ כיום במדינת ישראל נגד נגיף הקורונה כדי לשזור את הסעדים המבוקשים לרקמה משפטית אחת. כך, למשל, התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת לבירור הטענות החוזיות כלפי ההסכם בין מדינת ישראל לחברת פייזר שונה לחלוטין מזו הנוגעת לסוגיית ההסכמה מדעת – והאפקטיביות של טיפולים "אלטרנטיביים" כאלה ואחרים אינה משליכה, בהכרח, על זכויות עובדים שבחרו להימנע מחיסון. לא ניתן לצרור סוגיות משפטיות מגוונות אלה בצרורה היחיד של העתירה הנוכחית, ועל כן, דינה להידחות על הסף. 

זאת, גם מבלי להידרש לתהיות לגבי טיב התשתית העובדתית שמציבה העתירה – המבוססת על מסמך המיוחס ל"וירולוג ישראלי בכיר", שבחר לחסות בצלה הנעים של האנונימיות (פסקאות 11-12); על הנחה בדבר קיומה של תרופת פלא זולה וזמינה בדמות "שטיפת הפה ומערות האף עם מי מלח או מיץ לימון" (פסקה 30); על טבלת נתוני תמותה שמשמעותה ומקורה לא הובהרו (פסקה 41); ובעיקר, על התעקשות לתאר את מירוץ החיסונים הגלובלי כ"ניסוי" מפוקפק, תוך התכחשות מסוכנת לנזקי נגיף הקורונה (פסקה 56). כמובן, זכותם של העותרים להחזיק בהשקפות מסוג זה, אך חדשות כזב אינן יכולות לשמש תשתית לביקורת מינהלית על הרשויות המוסמכות. 



העתירה נדחתה. משלא נתבקשה תגובה, לא נקבע צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

יום שבת, 9 בינואר 2021

ביקש לפסול שופט וישלם הוצאות של 15,000

  הוצאות חריגות של 15,000 ₪ הושתו במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט נ' שילה) מיום 22.11.2020 בת"א 68207-02-20 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – מדריך לתביעות ייצוגיות

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס - Legal-Articles

במוקד ההליך מצוי הסכם קומבינציה שנכרת בין המערערים ובין המשיבה (להלן: ההסכם), בגינו מנהלים הצדדים הליכים משפטיים מרובים, כפי שיפורט להלן. במסגרת ההסכם נקבע, בין היתר, כי המשיבה תבצע עבודות בנייה ושימור בבניין המצוי בבעלות המערערים תמורת 25 דירות בבניין. בחודש דצמבר 2017 הגישה המשיבה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המערערים, לאחר שלטענתה לא עמדו בהתחייבויות על פי ההסכם ועל פי תוספת לו שנחתמה בין הצדדים. בפרט עתרה המשיבה לחייב את המערערים בהשבת חלק מסכומי המע"מ ששילמה; בתשלום סכומי קנסות שנדרשה, לטענתה, לשלם לרשויות המס עקב מחדלי המערערים (להלן: רכיב הקנסות); ובהחזר הלוואה בגובה סכום היטל ההשבחה שחל על המקרקעין (תא"ק (מחוזי ת"א) 9255-12-17; להלן: ההליך הקודם). ההליך הקודם נוהל בפני אותו המותב שדן בהליך נושא הערעור דנן. בפסק דינו מיום 19.2.2018 דחה בית המשפט את בקשת המערערים למתן רשות להתגונן וקבע כי עליהם לשלם למשיבה את סכומי המע"מ והיטל ההשבחה, אך לא חייב את המערערים בתשלום רכיב הקנסות (להלן: פסק הדין בהליך הקודם). בית המשפט הוסיף כי "ככל ש[המשיבה] סבורה כי יש לחייב את [המערערים] גם ברכיב הקנסות, הרי שנושא זה צריך להיות נדון בנפרד וביחס לרכיב זה, על [המשיבה] להגיש תביעה רגילה".

מספר חודשים לאחר מתן פסק הדין בהליך הקודם, הגישו המערערים תביעה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו נגד המשיבה ומנהליה, בה טענו כי התנהלותם הובילה לחיוב בשיעור מע"מ גבוה יתר על המידה. תובענה זו נדחתה על הסף ביום 24.2.2019 (ת"א 32239-11-18; השופט ר' אילן) מן הטעם שפסק הדין בהליך הקודם יצר השתק פלוגתא בנושא. ערעור שהגישו המערערים על פסק דין זה נדון בפני מותב תלתא בהשתתפותו של המותב בהליך דנן (ע"א 18035-04-19; להלן: הליך הערעור). ביום 18.7.2019 הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב בהליך הערעור, בה נטען, בין היתר, כי ההכרעה שתינתן על-ידי המותב בנוגע לשאלת קיומו של השתק פלוגתא דומה במהותה לסיטואציה שבה המותב ישב בערעור על פסק הדין בהליך הקודם, שהוא עצמו נתן. בקשת פסלות זו נדחתה בהחלטת המותב מיום 27.9.2019, וערעור על החלטה זו נדחה בפסק דיני מיום 25.11.2019 (ע"א 6708/19; להלן: ערעור הפסלות הראשון). להשלמת התמונה יצוין כי פסק דין בהליך הערעור ניתן ביום 3.3.2020, ובו נדחו טענותיהם של המערערים.

הליך נוסף שמתנהל בין הצדדים עניינו בתובענה שהגישו המערערים ביום 28.2.2017 לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נגד המשיבה, ובה עתרו לפיצויים, בין היתר, בגין ליקויי בנייה שהתגלו בבניין ואיחור בהשלמת עבודות הבנייה (ת"א 61420-02-17; להלן: התובענה התלויה ועומדת). תובענה זו נותבה אף היא לטיפולו של המותב שדן בהליך נושא הערעור דנן. במסגרת הליך זה דחה בית המשפט שתי בקשות שהגישו המערערים לפסילתו בהן טענו, בין היתר, כי הכרעתו בהליך הקודם מעידה כי גיבש נגדם דעה קדומה המקימה חשש ממשי למשוא פנים (להלן: בקשות הפסלות הקודמות). ערעור על אחת מהחלטות אלו נדחה בפסק דיני מיום 25.11.2020 (ע"א 7608/20; להלן: ערעור הפסלות השני).

ביום 27.2.2020 הגישה המשיבה את התובענה נושא הערעור דנן, ובה עתרה לשני סעדים כספיים: האחד, תשלום בגין אי-הנפקת חשבונית מס עבור עסקת הרכישה של 25 הדירות במסגרת ההסכם; והשני, תשלום בגין רכיב הקנסות.

ביום 22.10.2020 הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב, בה טענו כי תובענה זו היא "המשך ישיר ל[הליך הקודם]" שבו דן והכריע, וכי מועלות בה אותן סוגיות ופלוגתאות אשר נדונו והוכרעו הן בהליך הקודם הן בהליך הערעור, ואשר עומדות לבירור במסגרת התובענה התלויה ועומדת. לשיטת המערערים, המשיבה הגדירה "באופן כוזב" את תביעתה כעוסקת ברכיב הקנסות, בעוד שהתביעה עוסקת בפועל גם בהחזר סכומי מע"מ, סוגיה שנדונה והוכרעה בהליך הקודם. המערערים הדגישו כי המותב נחשף לטענותיהם בסוגיה זו הן בהליך הקודם והן בכתב ההגנה בהליך דנן, וכי המסמכים שעליהם ביססה המשיבה את תביעתה הם "אותם מסמכים" שהוצגו בהליך הקודם ובהליך הערעור. לטענת המערערים גם במסגרת התובענה התלויה ועומדת נדונות סוגיות שרלוונטיות להליך דנן, שכן שני ההליכים נובעים "מאותו רקע עובדתי". לפיכך, טענו המערערים, קיימת הצדקה להעביר את הדיון בהליך הנוכחי למותב אחר, וזאת בשל החשש כי ייווצר מצב שבו יאלץ המותב "ליתן שתי פסיקות סותרות באותה מחלוקת" וקיימת אפשרות ממשית לפגיעה באובייקטיביות שלו.

עוד טענו המערערים כי בית המשפט גיבש במסגרת ההליך הקודם את דעתו "הברורה והנחרצת" ביחס לאופן שבו פירשו המערערים את ההסכם וביחס למהימנותה של "המצהירה הראשית" מטעמם. המערערים הוסיפו וטענו כי "אין כל סיכוי" שדעתו זו תשתנה, בפרט משעסקינן "באותם עניינים בדיוק". עוד הודגש כי המותב ציין בהחלטתו באחת מבקשות הפסלות הקודמות, שקיים הבדל בין הפלוגתאות שהובאו להכרעתו בהליך הקודם ובתובענה התלויה ועומדת; על כן, ובהינתן שהסוגיות שעולות בענייננו דומות ואף זהות לאלו שנדונו ביתר ההליכים, סברו המערערים כי החלטתו זו של המותב תומכת אף היא בפסילתו מלדון בתובענה דנן, ולגישתם מתקיים משוא פנים "בוודאות ממשית ואנושית, שהיא בלתי נמנעת בנסיבות העניין", וכן מתקיימים טעמים של מראית פני הצדק מצדיקים אף הם את פסילת המותב.

המשיבה התנגדה לבקשה ובהחלטתו מיום 22.11.2020, דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. בפתח ההחלטה הבהיר בית המשפט כי כל בקשת פסלות נבחנת בפני עצמה, כך שבניגוד לטענת המשיבה אין מקום לגזור מסקנות מההחלטות שנתן המותב בבקשות הפסלות הקודמות. בית המשפט הוסיף וקבע כי ההליכים השונים שמנהלים הצדדים נסמכים אמנם על אותה תשתית עובדתית, ואולם עובדה זו, כשלעצמה, אינה מקימה עילה לפסילתו. הודגש כי הסוגיות שעומדות לדיון במסגרת ההליך הנוכחי – שאלת החובה להנפיק חשבוניות מס וסוגיית רכיב הקנסות – כלל לא נדונו במסגרת ההליך הקודם, שם נקבעו "קביעות בנוגע לתשלום סכום המע"מ ששולם ללא רכיב הקנסות וכן בקשר להחזר הלוואה שהוענקה לתשלום היטל ההשבחה. הא ותו לא". על כן קבע בית המשפט כי אין מניעה שידון בתובענה דנן, בציינו "[ש]מרכיב[י]ה הספציפיים לא נדונו בפני מעולם". עוד ציין בית המשפט כי לא הוכח "ולו בבדל ראיה" שדעתו בנוגע לתובענה דנן ננעלה והוא הוסיף והדגיש כי "ישמע את טענות הצדדים בלב פתוח ובנפש חפצה", וכן כי ראוי שהדיון במחלוקות שונות בין אותם הצדדים יתנהל בפני מותב אחד, שכן פיצול הדיונים היה גורר בזבוז של זמן שיפוטי ושל משאבי המערכת. עוד קבע בית המשפט כי לא התקיימו במקרה דנן נסיבות חריגות המצדיקות את פסילתו מטעמים של מראית פני הצדק. לבסוף חייב בית המשפט את המערערים בהוצאות המשיבה ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 7,500 ש"ח.

מכאן הערעור דנן, בו שבים המערערים על הטענות שהעלו בפני בית המשפט קמא בנוגע לדמיון בין הסוגיות שהועלו בהליך נושא הערעור דנן ובין אלו שהועלו בהליך הקודם, בהליך הערעור ובתובענה התלויה ועומדת. המערערים עומדים על טענתם כי התביעה בהליך הנוכחי מבוססת על מסמכים שעמדו בפני בית המשפט בהליך הקודם, שם אף נקבעו ממצאים עובדתיים בנוגע לחלק מהטענות שמעלים המערערים בהליך דנן. לשיטתם, העובדה שנקבעו ממצאים עובדתיים בהליך הקודם מחזקת את החשש למשוא פנים שקיים בענייננו. עוד טוענים המערערים כי בית המשפט קמא שגה בכך ש"לא בחן לעומק" את כתב התביעה וגילה כי המשיבה "הגניבה" לתביעתה רכיב הנוגע לסכומי המע"מ שנדונו בהליך הקודם. המערערים סבורים כי העובדה שבית המשפט קמא הכריע בבקשת הפסלות "בהתאם ל'כותרות'" שבהן השתמשה המשיבה בתביעתה, מבלי להתעמק בתביעה לגופה, מעידה אף היא שבית המשפט "הולך שבי" אחר טענות המשיבה. לשיטתם מתקיימות "נסיבות חריגות, קיצוניות וברורות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט בתביעה דנן", ובהינתן שהדיון בתובענה טרם החל, העברת ההליך לטיפולו של מותב אחר לא תגרום לעיכוב ההליך.

המשיבה, אשר הגישה תגובה מטעמה בהתאם לתקנה 471ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, סומכת ידיה על החלטת בית המשפט קמא. לשיטתה, הטענות שהעלו המערערים בערעור דנן ובערעורי הפסלות הקודמים מבטאות חוסר שביעות רצון מהחלטות המותב, ואין בכך כדי להקים עילת פסלות. לטענת המשיבה, מדובר בטענות ערעוריות שניתן היה להשיג עליהן לגופו של ענין, בהליכי הערעור הרגילים ולא בהליכי פסלות. לחלופין, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הערעור על הסף בשל קיומו של השתק פלוגתא, ולמצער השתק שיפוטי, וכן מחמת ניצול לרעה של הליכי משפט. לטענתה, הגשת הערעור דנן נועדה להוביל לדיון מחדש בהחלטות חלוטות, וטענותיהם של המערערים בערעור דנן דומות ואף זהות לטענות שהועלו במסגרת בקשות הפסלות הקודמות. לגופו של עניין, המשיבה טוענת כי במסגרת ההליך הנוכחי נדונות סוגיות שונות מאלו שנדונו בהליך הקודם, וכי בהליך הקודם ובהליך הערעור לא נקבעו "ממצאים עובדתיים רלוונטיים" להליך דנן או קביעות מהימנות. ראיה להבדל בין ההליך הקודם וההליך הנוכחי ניתן, לשיטתה של המשיבה, למצוא בקביעתו של בית המשפט בהליך הקודם לפיה על המשיבה להעלות את טענותיה בנוגע לרכיב הקנסות בתובענה נפרדת. עוד טוענת המשיבה כי אין זהות בין עילות התובענה התלויה ועומדת ובין עילות התובענה הנוכחית, ועל כן אין בעובדה שהמותב יושב בדין בשתי תובענות אלה כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים. לבסוף טוענת המשיבה כי אין הצדקה לפסילת המותב מחמת מראית פני הצדק.

לאחר עיון בערעור על נספחיו הגיע בית המשפט העליון לידי מסקנה כי דינו להידחות. כפי שצוין בערעור הפסלות הראשון, "ניהול הליך על ידי מותב אשר הכריע בתיקים קודמים שהתנהלו בין אותם בעלי דין, אף אם הם נוגעים לאותה פרשה עובדתית ומהווים המשך ישיר שלה, אין בו כשלעצמו כדי להקים עילת פסלות" (שם, פסקה 5; ראו גם ערעור הפסלות השני, פסקה 9). דברים אלה יפים גם ביחס לערעור דנן. כידוע, על המבקש את פסילת השופט בנסיבות אלה להוכיח כי קיים חשש אובייקטיבי וממשי לנעילת דעתו של המותב בשל הדיון הקודם (ע"א 95/20 ממן נ' חברת דיוורלי סיאני הנדסה (1990) בע"מ, פסקה 4 (22.1.2020)). בענייננו, לא עלה בידי המערערים להצביע על חשש כזה. עיון בכתב התביעה שהגישה המשיבה מעלה כי הסעדים שנתבקשו בו אכן שונים מאלו שנתבקשו בהליכים האחרים שהתנהלו בעניינם של הצדדים, כפי שפורט לעיל. זאת, למעט רכיב הקנסות, שאמנם נכלל בתביעה שהוגשה בהליך הקודם אך בית המשפט לא הכריע בסוגיה זו לגופה אלא הנחה את המשיבה להגיש תביעה נפרדת לגביה, כפי שאכן עשתה. בית המשפט ציין בדחותו את בקשת הפסלות כי ישמע את טענות המערערים "בלב פתוח ובנפש חפצה", וחזקה עליו כי כך יפעל.

בית המשפט הוסיף וציין כי אף אם היה מקבל את טענת המערערים כי בהליך הקודם נקבעו ממצאים עובדתיים כלשהם, עובדה זו בלבד אינה מקימה עילת פסלות, שכן יש להוסיף ולבחון "אם יוכל השופט להשתחרר מהם" בהליך הנוכחי (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 278 (2006)). חרף טענות המערערים בנושא, לא בית המשפט לא שוכנע כי קביעותיו של המותב בהליך הקודם מעידות על חשש ממשי למשוא פנים מצדו בהליך הנוכחי, ואף אין לסבור כי הוכחה הצדקה לפסילת המותב מטעמים של מראית פני הצדק. באשר לטענת המערערים כי המשיבה "הגניבה" לתביעתה בהליך דנן דרישה לפיצוי בגין רכיבים שנדונו בהליך הקודם, וכי בית המשפט שגה בכך שלא זיהה זאת, מדובר בטענה לגופם של דברים והיא שמורה להם, על כל המשתמע ממנה.

אשר על כן, הערעור נדחה. בית המשפט העליון קבע כי המערערים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 15,000 ש"ח.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של עו"ד נועם קוריס

 



יום שני, 28 בדצמבר 2020

הותר לפרסום: עו"ד ידוע חשוד כי סייע לאחים דיין להציג מצגי שווא ולהתחמק מתשלום מסים בסך של למעלה מ-180 מיליון אירו

   הותר לפרסום: עו"ד ידוע חשוד כי סייע לאחים דיין להציג מצגי שווא ולהתחמק מתשלום מסים בסך של למעלה מ-180 מיליון אירו

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס - Legal-Articles

בחלוף 45 יום, הותר לפרסום כי עו"ד דורון לוי מתל-אביב נחקר, נעצר ושוחרר בערבות בפרשת האחים דיין, בחשד כי סייע להם להציג מצגי שווא ולהתחמק מתשלום מסים בסך של למעלה מ-180 מיליון אירו.

כמצוין בבקשת המעצר שלו שהוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב, לוי הוא עו"ד ידוע וותיק שעוסק בתחום המיסוי הבינלאומי והנאמנויות. במסגרת חקירה של פקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המסים בעקבות מידע של היחידה למיסוי בינלאומי בחטיבה המקצועית ברשות ופקיד שומה חולון, ובשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון, עלה חשד כי האחים דיין, לקוחותיו של לוי, הציגו לרשות המסים מצגי שווא במטרה להתחמק מתשלום מס בגובה של מאות מיליוני שקלים באמצעות נאמנות בה משמש לוי מגן. לפי החשד, מדובר בעבירות מס במשך שנים רבות, תוך שימוש בתושב חוץ, וככל הנראה במסגרת נאמנות פיקטיבית.

ב-10.11.2020 הגיעו חוקרי הרשות לביתו של החשוד ולמקום עבודתו, ערכו חיפושים ותפסו מסמכים רבים וחומרי מחשב. החשוד והאחים דיין נחקרו. כמפורט בבקשה, בידי היחידה החוקרת קיימות ראיות המצביעות כי החשוד סייע לאחים להציג מצג שווא תוך שימוש במבנה נאמנות פיקטיבית ובתושב חוץ, כדי להתחמק מתשלום מס על נכסים וכספים בגובה של למעלה מ-180 מיליון אירו, במשך שנים רבות. עוד מצוין, כי לוי ניסה לשבש הליכי חקירה כשיצר קשר עם מעורבים בפרשה, כשהוא יודע שנפתחה חקירה גלויה נגד האחים דיין.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 


יום שבת, 7 במרץ 2020

שר הפנים נדרש למסור נתונים במסגרת העתירה של קידום זכויות הזקנים

אריה דרעי שר הפנים נדרש למסור נתונים במסגרת העתירה של קידום זכויות הזקנים
במסגרת עתירת כן לזקן ואח' נגד כנסת ישראל ואח', קבע בית המשפט העליון הוראות בדבר מסירת נתונים לצורך ניהול העתירה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום

כבוד הנשיאה א' חיות, כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר, כבוד השופט ע' פוגלמן, קבעו במסגרת דיון בעתירת כן לזקן – לקידום זכויות הזקנים ואח',   כי המשיבים 3-2 שהיו אריה דרעי שר הפנים ומשרד הפנים, יגישו הודעת עדכון, שבה תימסר השלמת נתונים הנוגעים לשאלות המתעוררות בעתירה, כדלקמן:
(א) מתוך כל אחת מקבוצות הזכאים לקצבת סיעוד ברמות 6-5, כמה מהזכאים הם בעלי היתר להעסקת עובד זר לצורך טיפול סיעודי? כמה מבעלי ההיתר האמור לא מעסיקים כיום עובד זר?
(ב) כמה מטופלים, מהקבוצה שעליה חל סעיף 3א(ב1)(1א) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 הם בעלי היתר להעסקת עובד זר לצורך טיפול סיעודי?

(ג) מה היה מספר הבקשות שהוגשו לוועדה ההומניטרית, בחלוקה לפי גילאי הפונים, בכל אחת מהשנים 2017-2015 ובשנת 2018, עד לתחילת תיקון מס' 32. בנוסף, נדרש פילוח של מספר הבקשות בתקופה האמורה, לפי בקשות שהוגשו על ידי זכאים לקצבת סיעוד בכל אחת מהרמות 6-5 ובקשות שהוגשו על ידי סוג המטופלים המפורטים בסעיפים קטנים 3א(ב1)(1א)(א)-(ד) לחוק הכניסה לישראל.
(ד) כמה בקשות הוגשו לוועדה ההומניטרית לאחר חקיקת תיקון מס' 32, ועומדות בתנאי הסף שנקבעו בהסדר זה?
(ה) מתוך הבקשות שעונות על סעיף ד, כמה מתוכן הוגשו על ידי זכאים לקצבת סיעוד בכל אחת מהרמות 5 ו-6? כמה מתוך הבקשות הוגשו מכוח החריג המנוי בסעיף 3א(ב1)(1א) לחוק?
נקבע גם, שהודעת העדכון תוגש תוך 60 יום.  העותרות רשאיות להגיב תוך 30 יום ממועד המצאת הודעת העדכון. בהיאסף החומר לתיק, יוחלט בדבר המשך הטיפול בעתירה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.


יום שלישי, 3 במרץ 2020

עתירת אזרחית בורמה נדחתה

בג"צ דחה בקשת רשות ערעור על שתי החלטות ביניים שנתן בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ביום 20.2.2020 (עמ"ן 51985-02-20) – האחת מפי השופטת ע' זינגר והשנייה מפי רשמת בית המשפט המחוזי השופטת ת' בר-אשר. ההחלטות ניתנו במסגרת הליך הערעור שהגישה המבקשת על החלטתו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים) מיום 4.2.2020 (ערר (י-ם) 6223-18, הדיין מ' דורפמן).
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 
בפתח הדברים יוער בקצרה כי המבקשת היא אזרחית בורמה, וכי בית הדין לעררים קבע כי עליה לעזוב את ישראל לא יאוחר מיום 4.3.2020. המבקשת ערערה על כך כאמור לבית המשפט המחוזי, וכן הגישה בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון לצורך כך. על-פי האמור בבקשת רשות הערעור, רשמת בית המשפט המחוזי דחתה את הבקשה למתן פטור כאמור אף מבלי לבקש את תגובת הצד שכנגד. בנוסף לכך, המבקשת הגישה בקשה למתן צו ביניים במסגרת הערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי. בהקשר לכך נטען בבקשת רשות הערעור כי השופטת ע' זינגר קבעה בהחלטתה שעל המבקשת לעזוב את ישראל עד ליום 4.3.2020. אקדים ואומר כבר עתה כי תיאור זה של הדברים אינו מדויק.

בקשת רשות הערעור מכוונת כלפי שתי ההחלטות שהתקבלו בעניינה של המבקשת, ונטען בה כי יש להתערב בשתיהן.
דין בקשת רשות הערעור להידחות על שני ראשיה, קודם כל משום שעיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי זו לא דקה פורתא בהתייחסותה להחלטות שניתנו.
הבקשה למתן פטור מאגרה ומהפקדת עירבון נדחתה על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי מן הטעם שלא נתמכה בתצהיר כדין, וזה היה גם הטעם לכך שלא נתבקשה תגובת הצד שכנגד. מעבר לכך אף צוין בהחלטה כי הבקשה שהוגשה לא כללה כל התייחסות לסיכויי הערעור או למצבה הכלכלי של המבקשת, כנדרש. בשבועיים שחלפו מאז ניתנה ההחלטה, המבקשת לא הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר הנתמכת בתצהיר מתוקן, ואף אין כל אינדיקציה לכך שהגישה ערעור על החלטת הרשמת.
בכל הנוגע לבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי למתן צו ביניים יובהר כי החלטתה של השופטת זינגר לא הורתה על גירושה של המבקשת – לא ביום 4.3.2020 ולא בכלל. ההחלטה אך התייחסה למועד זה, שנזכר גם בהחלטת בית הדין לעררים, בקוצבה למדינה מסגרת זמנים קצרה להגשת תגובה. זאת ועוד, המדינה הותירה לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי את האפשרות ליתן צו ביניים שיאסור על הרחקתה של המבקשת עד להכרעה בערעור. וטרם ניתנה החלטה בבקשה למתן צו ביניים.
למעשה, ההחלטה העדכנית ביותר הנוגעת לעניינה של המבקשת כלל לא הוזכרה בבקשה דנן. ביום 1.3.2020 ציין בית המשפט המחוזי כי אף הערעור שהגישה המבקשת ואשר פתח את ההליך כולו לא נתמך בתצהיר כדין. בהתאם לכך הורה בית המשפט המחוזי למבקשת להגיש תצהיר מתוקן ולשלם את האגרה והפיקדון שנקבעו עד ליום 4.3.2020 שאם לא כן ערעורה יימחק.
בנסיבות אלה ולנוכח כל שפורט לעיל לא ניתן כאמור לקבל את בקשת רשות הערעור, וזאת חרף ההבנה למצבה של המבקשת שאינו פשוט.
יחד עם זאת, משהבקשה הונחה על שולחנו של בג"צ אך כעת ולנוכח יום השבתון שחל אתמול לרגל הבחירות הכלליות, ניתנה למבקשת שהות קצרה נוספת להגיש לבית המשפט המחוזי את שנדרש ממנה, וזאת עד ליום 8.3.2020. זכויותיה של המבקשת בכל הנוגע להגשת בקשות לבית המשפט המחוזי כמובן שמורות לה.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.