רועה זנות ועילות הגירושין במשפט העברי...
"רועה זונות" עילה שקיימת לאישה כנגד בעלה, הכוונה היא לבעל שמקיים עם אישה אחרת שאינה אשתו יחסי אישות. כיוון שמדובר ביחסי אישות שלא לצורך נישואין זה נקרא למעשה מעשה זנות. בפסיקה נקבע שלא צריך לקיים עם יותר מאחת, אלא מספיק אם הוא מקיים עם אישה אחת אחרת ואז הוא בגדר רועה זונות, העילה היא עילה מאוד מאוחרת שהתפתחה עם השנים אלא זו עילה שפיתחו אותה, לכן בתי הדין הרבניים הם אמנם משתמשים בעילה הזו אבל הם עושים את כל מה שניתן כדי לקחת את העילה של רועה זונות ולהכניס אותה לעילה שחז"ל קבעו:
1. רועה זונות בגדר מורד בטענת מאיס עליי בטענה מבוררת - האישה מגלה שבעלה קיים יחסי אישות עם אישה אחרת, לא משנה כמה פעמים, היא אומרת לו שהוא מגעיל אותה. זאת אומרת, האישה מורדת ובעלה מאיס עליה, לכאורה היא מורדת בו אך מאחר ויש לה טענה טובה, הבעל הביא למצב הזה. מעשה הזנות שלו גרם לכך שהביא את האישה לכך שהוא ימאס בעיניה ואומר ביה"ד הוא זה שהביא להרס חיי המשפחה וזו אחת העילות היחידות שבהן ביה"ד יוצא מגדרו גם כשמחייב את הבעל בגט וגם שמחייב אותו במלוא כתובתה.
תיק 1745 פד"ר יז עמ' 174 ביה"ד הרבני בת"א, הרב מזוז נתן את פסה"ד. מדובר בזוג שלאישה היה חשד שהבעל שלה הולך עם נשים אחרות, החשד היה די מבוסס אך לא הייתה שום הוכחה ברורה ומשמעותית ולא הצליחה לתפוס אותו ואז עוה"ד העלה טענה מוזרה. אותו הבעל הסתבך בהלוואות בשוק האפור, מה שקרה, כדי להבריח חובות מנושים, הוא עשה איתה לטענתו הסכם גירושין פיקטיבי ושם העביר את כל הרכוש על שמה. חצי שנה לאחר מכן היא החליטה שרוצה להתגרש. היא טענה בביה"ד הרבני שהיא רוצה ליישם את הסכם הגירושין שלה, הוא טוען שההסכם פיקטיבי. ובאופן כללי, בתי המשפט לא מבטלים אותם אלא במקרים חריגים ביותר מאחר והוא מקבל תוקף של פס"ד. אחד הטענות של הבעל הייתה שההסכם הראשון היה פיקטיבי כי יש לו הרבה הלוואות בשוק האפור, אומר הרב מזוז שעקב העובדה שיש לו הלוואת מהשוק האפור והוא הפסיד הרבה מנכסיו חזקה על כך שהוא בגד באשתו ואת האמור הפנה לספר משלי ש"איש אוהב חכמה ישמח אביו ורועה זונות יאבד הון". אומר הרב מזוז עצם העובדה שהפסדת את רוב הונך זה כבר אומר שהוא רועה זונות.
מה קורה אם אישה מגלה שלבעלה חוץ ממנה יש מאהב, ביה"ד התייחס לשאלה זו באריכות ע"י הרב בן שמעון בבית הדין בת"א, שם הבעלה טען שהוא דו מיני והוא עדיין אוהב את אשתו. הרב בן שמעון התלבט אם אפשר ללכת באנלוגיה לרועה זונות מאחר ולא מקיים את חובת העונה, הוא אמר בגלל שהוא דו מיני אפשר ללכת למאיס עליי. לעניין המאהב אפשר להתייחס גם בגדר טענת מומים אך מאחר וזה נשמע לא טוב לא נוהגים להשתמש בזה.
מה קורה אם בעל תופס את אשתו עם מישהי? כל עוד זה לא עם גבר אחר זה לא מעשה כיעור אלא כ"עברה על דת יהודית", כתב את פסה"ד בית הדין הרבני בחיפה ושם אומר ביה"ד שאין בנות ישראל הכשרות והצנועות נוהגות לקיים יחסי אישות עם נשים אחרות והוא רואה את זה כחוסר צניעות ופסק שזה עוברת על דת יהדות שאינה צריכה התראה משום שברור לכל שקיום יחסי מין בין נשים לבין עצמם זה אסור, אין צורך באמתלה והיא מפסידה את כתובתה.
באחד המקרים הבודדים שביה"ד יתן גם כתובה וגם מחצית מהזכויות (קרנות השתלמות, פנסיה וכן הלאה) במסגרת חלוקת הרכוש זה רק במקרה של רועה זונות.
מאחד מפסיקותיו של השופט שנהר שכבר פרש, היה הסכם / חוזה פיקטיבי שהחברה עוברת לאישה, לימים הצדדים החליטו שהם מתגרשים מאחר ובעלה בגד בה ויש לו ילד נוסף מחוץ לנישואים. הטענה שלה הייתה שהיא רוצה לבטל את ההסכם השני, אם היא הייתה יודעת שיש לו אישה נוספת היא לא הייתה מבטלת את הראשון. השופט שנהר ביטל את ההסכם השני וקבע שההסכם הראשון הוא הקובע.
2. אינו ממלא אחר חובת העונה כלפי אשתו- אחת החובות של הבעל היא לספק את צרכיה של אשתו, אומרת האישה שלא רוצה לשכב איתו, אומר ביה"ד שהיא צודקת, נוצר מצב שהבעל לא מקיים את מצוות העונה כלפי אשתו למרות שהיא זו שמסרבת, אך זו מסיבה ברורה. ולכן מחויב בכתובתה.
בד"ר חלק א' עמ' 5 בגדר מורד ומאיס עליי
בד"ר חלק ח' עמ' קכד רועה זונות מהסוג השני
בישראל כיום יש לא פעם ולא פעמיים בעיה בהגדרת אבהות. אנו מכירים את הנושא הזה בעיקר בשאלת מזונות, הילד הוא לא שלי, טוען הבעל, הוא של פלוני ולכן איני מעוניין לשלם מזונות אך מצד שני רוצה שהילד יהיה איתו בחופש למשך חודש בטענה שהוא שלי. יש חוק שנקרא מידע גנטי (בדיקת רקמות) התש"ס, החוק עוסק בתתי נושאים של בדיקת רקמות לדוגמה לצורך מחקר, אנו נתעסק רק בצורך לבדיקת אבהות.
אחת הסיטואציות השכיחות במדינת ישראל: יוסי, איש נשוי, באחד הערבים, רב עם אשתו, כדי שהמצב לא יתלהם, הוא יצא מהבית. יוסי ירד לפאב השכונתי ושתה. רויטל שישבה ממול קלטה שמשהו לא בסדר, ניגשה אליו, התיידדה איתו, ניחמה אותו וסיימו את הלילה במלון. בבוקר יוסי מתעורר, רויטל לא לידו אך מוצא פתק על המיטה שמבטיחה לשמור על קשר. הוא חוזר הביתה מאושר ושוכח מזה. אחרי שנה, הוא מקבל מעטפה בדואר עם שליח בידיים רועדות הוא פותח את המעטפה ומזהה את כתב היד שלה וכותבת מזל טוב עם תמונות בנו התינוק בצירוף תביעת אבהות ומזונות. בתביעה כזו ביהמ"ש יורה ואפילו יכפה על בדיקת רקמות משום שרויטל היא פנויה ואין חשש ממזרות לקטין וברגע שיוכח שיוסי האב הוא יחויב במזונות.
לדוגמה, בפס"ד שבו מדובר אחד האנשים העשירים במשק הישראלי של השופט פאול שטרק, לאיש הייתה מזכירה והיא החליטה שהיא מביאה ממנו ילד לעולם, היא יצרה עמו קשר מיני, הוא נשוי עם ילדים משלו והיא אמרה לו שהיא רוצה אותו כפרטנר מיני בלבד. הגברת ערכה יומן שכל מפגש מיני שהיה להם היא רשמה את היום הזמן המקום ומי נכח במפגש. בין היתר היו להם מפגשים בינם לבין עצמם. כל פעם שהיה להם מפגש בינם לבין עצמם, היא ביקשה ממנו כשהוא יוצא הוא ישאיר לה הודעה בתא קולי שהיה לו כיף איתה בערב. היא נכנסה להיריון וגילו שיש לה תאומות והיא פנתה אליו, הוא כמובן לא קיבל את זה בהתרגשות וביקש ממנה לבצע הפלה והיא אמרה לו מה פתאום אני ביצעתי כבר הפלה ממך לפני חודש וחצי והרופא אמר שאם תבצע עוד הפלה היא לא תוכל להביא ילדים. הציעו 5000 שקל מזונות לכל בת לחודש, כולל מדור, כולל הוצאות חינוך וכו'. הגברת אמרה שהיא רוצה 10,000 לכל בת, הגבר סירב והיא שלחה את תביעת האבהות והמזונות לאשתו. בביהמ"ש השופט שטרק טוען שהוא יודע שמדובר בתרגיל אבל מדובר בשתי בנות שהובאו לעולם, אפילו אם לא מרצון. דרשו מביהמ"ש לטעון מתי ביצעה את ההפלה הקודמת וכך היא מחזקת את הטענה שלא תוכל להביא ילדים, היא הביאה מסמך אבל לא בטוח שההיריון היה ממנו כי במפגש המיני היו נוכחים עוד 2 גברים ולכן לא ניתן להוכיח מי האב. שם נפסק 1,500 לכל בת ועד גיל 18 מאחר ומדובר בהורה בעל כורחו ותכנון מראש. פסה"ד הגיע לערעור אצל השופט שנלר במחוזי שם נהפך פסה"ד ופסקו 2000 לכל בת ומגיל 18 עד סוף הצבא שליש והוסיפו על מחצית הוצאות חינוך, קייטנות וכן הלאה. על כך הוגשה בר"ע ונדחתה בשל הלכת חניון חיפה.
ככלל גישת בתי המשפט לגבי הורה בעל כורחו היא גישה מאוד ישנה, חוץ מפס"ד אחד שניתן על ידי השופט ינון בבימ"ש שלום ושם נפסק על מצג שווא שהאישה אמרה שלא יכולה להיכנס להיריון ופסקה לגבר 100,000 פיצוי. על כך הוגש ערעור ושם נבדק מתי יהיה תשלום עבור 100,000 שקלים על מנת שלא יפגע בילדים כי זה ירד מהמזונות לקטין. זו עילה מתחום דיני המשפחה. מאוד הסתייגו מהביטוי הורה בעל כורחו והשאיר את פס"ד על כנות מאחר והשופטת כתבה פס"ד שמאוד קשה להפוך אותו.
סיטואציה שניה, זוג נשוי, יש להם בת, הבעל שמנמן, נמוך עם משקפיים, אין לו גנים חיצוניים טובים אבל יש לו משכורת טובה אשתו אומרת שהיא רוצה שימשיך לשלם מזונות כי יש לו כיס עמוק, היא רוצה שהילדים יראו טוב, מקיימת יחסים עם המאמן כושר ובאה לבעלה ואומרת לו מזל טוב עליך לשלם מזונות. בישראל כיום אי אפשר יהיה להוכיח שהוא לא של הבעל. זה מקרה אחד שכיח ויש הרבה תביעות בעניין הזה, היה על כך כתבה בערוץ 10 לא מזמן, שם המקרה היה שהבעל היה במילואים בצאלים ובמהלך המילואים חזר פעם אחת לביתו לחופש וכשנגמרו המילואים אשתו הודיעה לו שבהיריון ויום אחד רואה התכתבות שלה עם גבר אחר ובו כותבת לו שלא יודעת ממי היא בהיריון. הבעל ישב בשקט, נולדה בת בלונדינית שלא דומה לו, הוא הגיע לאותו אחד, לקח ממנו דגימת ד.נ.א וביצע ד.נ.א בינה לבין של הבת וגילה שהבת לא שלו. ביהמ"ש פסק שעליו לשלם מזונות לה ולבתו הקודמת, ביקש בדיקת רקמות מביהמ"ש והוא סירב. עפ"י חוק מידע גנטי אסור לבצע בדיקת רקמות באופן פרטי אלא בצו ביהמ"ש בלבד.
דוגמה נוספת, רינת נישאה למשה ב1972 כדת משה ישראל. לאחר מס' שנים מגלה רינת שמשה עקר ולא יכול להביא ילדים לעולם, היא מבקשת לאמץ ילדים והוא מסרב, כתוצאה מהסירוב מגישה רינת תביעת גירושין כנגד משה והוא אומר לאשתו שלא מתגרש ממנה ובורח לבלגיה. מהרגע שהוא ברח לא היה תיעוד במשרד הפנים או במשטרת הגבולות שאי פעם חזר לארץ. לימים, מכירה רינת את יוסי, היא לא יכולה להתחתן עם יוסי כי היא נשואה ולכן חיה עמו כידועה בציבור, לרינת ויוסי שתי בנות, ביציאה מביה"ח לאחר שכל בת נולדה כתבה רינת ששם האב הוא משה. אם הייתה אומרת ששם האב הוא יוסי לא היו מקבלים את זה אלא בצו מביהמ"ש. בשנת 2008 יוסי ורינת נפרדים. הם עושים ביניהם הסכם פירוד ושם יוסי כותב שמכיר בבנות והוא ישלם עבורן מזונות ואותו אישרה השופטת שפרה גליק ונתנה תוקף פס"ד. בשנת 2009 מקבלת רינת מכתב מרשם הירושה בת"א, במכתב כתוב לה כי בעלה משה נפטר ובידו יש בקשה אשר הוגשה על ידי ארבעת אחיו לקיום צו ירושה, הוא לא השאיר צוואה. כותבת רשם הירושה, על פי הרישומים שבפנינו את אשתו ויש לכן שתי בנות ולכן לא האחים יורשים אלא היא והן. הוא ביקש ממנה תגובה. הולכת האישה לעו"ד ומספרת לו את הסיפור ואותו עו"ד מציע לה לכתוב "אני ובנותיי מסתלקות מהעיזבון" ולשם כך צריך להגיש תרשימי הסתלקות כדין ומכיוון שהבנות קטינות צריכים את אשור האפוטרופוס והלך להתייעץ עם עו"ד אחר שבדק את שווי הונו של משה שהתברר כהון עתק. ואז הומלץ לאישה לא להסתלק מן העיזבון והוגשה בקשה לצו קיום ירושה מטעם האישה והבנות, בשלב זה כיוון שיש שתי בקשות שונות הרשם לירושה העביר את התיק לביהמ"ש לענייני משפחה על מנת שזה יכריע מי יורש בתיק, את התיק בדבר התנגדות לירושה קיבלה אותה השופטת, שפרה גליק. האחים הגישו בקשה לצו ירושה וגם האישה והבנות, האחים כתבו שאין אישה ואין ילדים, הרשם אמר שיש לו אישה ושתי בנות. מגיעים לדיון הראשון והשופטת גליק פונה לעו"ד של האישה והבנות ושואלת איך פתאום הן הפכו את הבקשה שלהן מהסתלקות לתביעת עיזבון? עוה"ד ענה שהן עברו סבל של שנים וגדלו בלי אבא כי הוא נטש אותן וחי לו בבלגיה, הן שינו את דעתן או שקיבלו יעוץ שגוי. לגבי הסכם הפירוד, אין ספק שיוסי ראה בבנות האלה כבנות שלו לכל דבר ועניין. הן התייחסו אליו כאב והוא התייחס אליהן כבנות אבל בין זה לבין אבא ביולוגי שלהן הדרך ארוכה. הבנות הסכימו לבדיקת רקמות, האחים של משה הביאו רקמות ממשה טרם קבורתו כי גם הם מסכימים לבדיקת רקמות. מי שהתנגד לבדיקת הרקמות זה היה היועמ"ש, סעיף 28(ה)(6) לחוק מידע גנטי קובע שכאשר קוצים לבצע בדיקת רקמות ויש חשש לכשרותו של הקטין אין לביהמ"ש לענייני משפחה כל שיקול דעת והוא לא יכול להורות על בדיקת רקמות וחייב לדחות את תביעת האבהות. האופציה היחידה שיש לביהמ"ש לאפשר בדיקת רקמות בסיטואציה כזו היא להפנות את השאלה על ידי ב"כ היועמ"ש לנשיא בד"ר בלי פרטים מזהים של המקרה ולשאול האם במקרה דנן בדיקת רקמות יהיה בה בכדי "לממזר" את הקטין? מאז חקיקת החוק ועד 2006 היה שק"ד לביהמ"ש, נשיא בד"ר מעולם לא אישר בדיקת רקמות ואכן רובם של פסקי הדין דחו את תביעות האבהות בסיטואציה כזו כלומר נוצר מצב שאין אפשרות להוכיח בכלל את שאלת האבהות ונקבע שהבעל הוא האב מכוח חזקה יהודית ושם כתוב "רוב בעילות אחר הבעל". ניתן פס"ד ובו נכתב שאין לה סמכות שיפוט בתיק, רוב הנכסים בבלגיה, באיי סיישל, במונקו, ושלחה את הצדדים לדון בתיק בבלגיה. המשמעות להעביר הכל לאחים, על פי החוק הבלגי אין בעיה לבצע בדיקת אבהות וכן גם אם אשתו של הנפטר אך לא חיית איתו 3 שנים טרם בפטירתו את לא יורשת. לפי החוק הבלגי הבנות והאישה לא יקבלו שקל. על פסה"ד הוגש ערעור למחוזי שם ישבו שנלר, ורדי ועוד אחד. שם נהפך פסה"ד ואמר שברגע שביהמ"ש קנה סמכות ויש נכסים בישראל, הסמכות נשארת בישראל. השופטת גליק התגלתה בעיה בתיק, הבת הגדולה כבר הייתה מעל 18 וגליק אומרת היא לא צריכה אישור יועמ"ש, היא תבצע בדיקת רקמות אם יוכח שהיא הבת- שתיהן הבנות של משה ואם יוכח שלא- עליהם להסכים ששתי הבנות- לא הבנות של משה. הסירוב של הבת יכול להעיד לרעתה. עוה"ד הציע לה להיכנס להיריון, נמסר תגובה לשופטת גליק שהיא מוכנה לביצוע בדיקת הרקמות אך מאחר והיא בהיריון, אם היא תמומזר כל ילדיה ימומזררו והיועמ"ש סירב לביצוע בדיקת הרקמות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה