יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 24.11.09, בת.פ.ח. 1067/08, שניתן על ידי סגן הנשיא ב' אזולאי והשופטים: ברוך אזולאי, נ' זלוצ'ובר




בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ  121/10

בפני: 
כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט נ' הנדל

המערער:
פלוני
                                          

נ  ג  ד
                                                                                                    
המשיבה:
מדינת ישראל
                                   
ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 24.11.09, בת.פ.ח. 1067/08, שניתן על ידי סגן הנשיא ב' אזולאי  והשופטים: ברוך אזולאי, נ' זלוצ'ובר
                                   
תאריך הישיבה:
כ"ב בכסלו התשע"א       
(29.11.10)

בשם המערער:
עו"ד קוצר אלון

בשם המשיבה:
אין התייצבות בשל השביתה


השופט א' א' לוי:

המערער, יליד שנת 1979, נטפל החל משנת 2007 לקטינה ילידת חודש דצמבר 1993, ועד לחודש אפריל 2008 הפך את חייה לסיוט מתמשך. הוא נהג לתקוף אותה בעת שהלכה ברחוב, דרש ממנה כסף ואיים שאם לא תיענה לדרישתו הוא יפגע בה ובמשפחתה. לצורך ביצוע זממו לא היסס המערער לסטור לקטינה, לבעוט בה ולהפילה על הרצפה, ובאחד המקרים אף איים עליה עם בקבוק אותו קירב לראשה. בסוף חודש פברואר או תחילת חודש מרץ 2008 הסלימו מעשיו של המערער כאשר הפתיע את הקטינה בעת שחזרה מבית הספר, הרים את חולצתה ואת חזייתה, נגע בחזה ומשך את מכנסיה למטה. המערער הרפה ממנה רק משהבחין בהול רגל המתקרב למקום.

המערער הודה בכל אלה, ובעקבות כך הורשע בעבירות של מעשה מגונה, שוד, סחיטה באיומים, הדחה בחקירה ותקיפת קטין. על כך דן אותו בית המשפט המחוזי לארבע וחצי שנות מאסר, שמונה עשר חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 20,000 ש"ח. כמו כן, הופעל, במצטבר, מאסר מותנה בן 6 חודשים שעמד נגד המערער כך שתקופת מאסרו הכוללת עומדת על 5 שנים.

המערער מבקש כי נקל בעונשו מהטעמים הבאים: העונש חורג מרמת  הענישה הנוהגת; האלימות בה נעשה שימוש היתה ברמה נמוכה; הסכום הכולל שנטל מהקטינה היה זעום; עבירת המין בה הורשע היתה אירוע נקודתי; היה נכון לחפוף לפחות את חלקו של המאסר המותנה שהופעל; שהיית המערער בבית הסוהר עלולה להיות כרוכה בהטרדתו על ידי אסירים אחרים.
המערער חטא בעבירות שאינן פשוטות כלל ועיקר, ביחוד כאשר קורבנו היתה ילדה צעירה וחסרת ישע. המערער הפך אותה למטרה קבועה לתוקפנותו וניסה לכפות עליה בכל דרך ליתן לו מכספה. משמצא כי קורבנו נכנעת לסחיטתו הסלימה התנהגותו כאשר ראה עצמו חופשי לעשות בגופה ככל העולה על רוחו לשם גירוי מיני. זו התנהגות קשה מאין כמותה, ביחוד נוכח חוות דעתם של המומחים לפיה נשקפת ממנו מסוכנות מינית גבוהה. בנסיבות אלו לא גילינו בעונש חומרה כלשהי, ועל כן אנו דוחים את הערעור.

ניתן היום, כ"ב בכסלו התשע"א (29.11.2010).



ש ו פ ט
ש ו פ ט







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה